Ana Huberman Sculptures (ex Lazovsky)

מבפנים

בפסליי אני מנסה לבטא יופי והרמוניה בקווים נקיים וזורם, תוך שימוש בסגנון מינימליסטי, ולהוציא תחושות טובות של הנאה ושקט נפשי. אני לא מפרידה בין אסתטיקה לחיפוש אחר משמעות. הפסלים שלי חייבים להעביר רגשות והבעות, מבלי לאבד את גמישות הקווים והפרופורציות שלהם בכל תלת-ממדיותם.

שאלתי את עצמי למה אני מציירת בעיקר נשים בסגנון הפיגורטיבי שלי, ואני חושבת שזה בגלל שאני אישה בעצמי ואני מנסה לבטא דרך עבודתי את הדרך בה אני מאמינה שנשים הן, (או צריכות להיות), חזקות ואסרטיביות, ובו בזמן רכות, אכפתיות, אקספרסיביות, חושניות והומוריסטיות.

עבודה עם חומרים נצחיים והתמודדות עם נושאים אנושיים נצחיים, חיוביים ואוניברסליים, נותנים לי פרספקטיבה מאוזנת יותר על החיים והעולם. תחושת ההמשכיות, הידיעה שיצירותיי יישארו הרבה אחריי, אפילו אחרי צאצאיי, מנחמת מאוד, ומקלה על הפחד הטבעי והאוניברסלי מהגעה לסוף.

אני נהנית מאוד ליצור יצירות מופשטות, לבטא רעיונות, רגשות, מצבי רוח ואפילו מוזיקה דרך צורות וקווים. זוהי חוויה משחררת להיות מסוגלת להשתחרר מפרופורציות וחוקים קבועים ולצאת למסע רוחני שאין לו גבולות, רק לדמיון שלי. כשאני מצליחה ליצור יצירה שאני יודעת אינסטינקטיבית שהיא מושגת היטב, ההנאה היא אינסופית. רעיונות החירות וההתעלות חוזרים על עצמם בעבודתי. זו הסיבה שאני אוהבת ליצור ציפורים ופרפרים. האפשרות שלהם "להמריא" מרתקת אותי, ומשלבת את יופיים של קווי המסלול שלהם עם המשמעויות הגבוהות יותר של התעלות רוחנית. בנוסף, אני נהנית לאתגר את הברונזה, חומר כבד ומאסיבי באופן טבעי, העומד בצורות אווריריות וקלילות.

אני מוצאת שהחיפוש אחר יופי ואסתטיקה נותן לי תחושה של שלווה פנימית, ליטוף לנשמה, עלייה לרמות גבוהות יותר המאפשרת לי להתנתק ממציאות מדכאת. זה נותן לי תקווה ונחמה, ובכך מרחיב אופקים ומעשיר את הנשמה.